סכום השתלמות רותם , בתאריך 15-2-07 –

דרום פלשת והנגב המערבי

תחנות ההשתלמות:

1. שמורת כרמיה.
2. חוף ים זיקים
3. גבעות כורכר ארז
4. חורשת הכלניות בצומת סעד
5. נחל גרר (דרך מתקני המים)
6. תל רעים (תל ג'מה)
7. בתרונות רוחמה

אין ספק כי האטרקציה היו הכלניות האדומות אשר כיסו מלוא העין את מרחבי בארי – רעים וקיבוץ סעד. ושכחנו להזכיר את מרבדי הכלניות של אור הנר וגבעות גברעם. מדוע כה התפשטו הכלניות ב-20 השנה האחרונות ? האם הסיבה העיקרית היא מניעת קטיפתם, ואולי רעיית הבקר והצאן ? ואולי הכלניות מצליחות בחורשות אקליפטוסים דלילות ?(אך ברור שמצליחות גם בשטחים פתוחים) !

זו רק אחת מהשאלות המעניינות על פרחים וצמחים ששאלנו בהשתלמות. אנו ניתן מספר דוגמאות לבעיות סיסטמטיות; עבור רובנו שם של צמח הוא עניין טכני בלבד אך לכותב שורות אלה לקח יומיים שלמים כדי להגיע לברור השמות שלהל"ן ואין זה סוף דבר.

להל"ן, צמחים חשובים וכאלה אשר היה לנו קשה להגדירם:

n ציפורנית מקופחת זן גדול-פרח – בתל רעים מצאנו בשעות הערביים אוכלוסיה נאה של הציפורנית המקופחת . לכל הפרחים היתה כותרת ורודה גדולה ופרושה , תופעה נדירה במין זה; בד"כ למין זה בארץ אין בכלל כותרת (מכאן שמו צ. מקופחת) הצמח דומה באופן כללי לציפורנית מגוונת אך עורקי הגביע אצלו הם בולטים ואינם סגולים כמו בצ.מגוונת. לשני המינים יש רק שערות פשוטות על הגביע ועוקץ הפרח בעוד למיני ציפורנית אחרים קרובים יש שערות בלוטיות. ניתן לראות כי במגדיר "פינברון ודנין 1991" מחולקת הציפורנית המקופחת לשני זנים – זן בעל כותרת וזן חסר כותרת.

n "בן-חיטה חסר מלענים" - על אוכלוסיית בן-החיטה המעניינות שמצאנו בנחל גרר

o האוכלוסיה - לאורך דרך מתקני המים בנחל גרר (בין קיבוץ בארי לקיבוץ רעים בנגב המערבי) גדלה אוכלוסיה מוזרה מאוד של בן-חיטה . היא נמצאה בהשתלמות רותם, גדלה בתוך יער אקליפטוסים דליל בכיסוי 20-70%, על אדמת לס, בתחילת פריחה, בתאריך 15-2-07.

o המוזר והמעניין הוא כי באוכלוסיה נמצאו שני טיפוסים או מינים שונים לחלוטין – טקסון אחד בעל תפרחת צפופה כדורית ומלענים היוצאים מכל השיבוליות לעומת טקסון שני חסר מלענים ובעל תפרחת מוארכת. בשדה הבחנו פרטי מעבר בין שני הטיפוסים כאשר נראה כי כל טיפוס "מתנחל" ומופיע בכתם עצמאי משלו, כלומר השונות בין שני הטקסונים איננה מפוזרת אקראית בשטח.

o הגדרה - בשדה "טעה המדריך בהגדרה ונקב בשם "בן-חיטה שרוני". לאחר בדיקה מתברר כי הטקסון בעל התפרחת הצפופה ( כדורית משהו) , אשר כל שיבוליותיה בעלי מלענים- הוא ב.ח.רב-אנפין. לא ברור לנו מיהו הטקסון השני לו תפרחת מוארכת חסרת מלענים (לפעמים בראשה מלענים קצרים), [יכונה בינתיים- "ב.ח.חסר-מלענים"] ואנו מוסרים את היבושים לאיתן מליאת ולאורי קושניר כדי שיאירו את מוחנו.

o תאור - מתייחס לטיפוס מוארך התפרחת-"ב.ח.חסר-מלענים":

צמח ח"ש זקוף שגובהו 30-33 ס"מ והוא מתפצל מבסיסו. הגבעול.....,העלים,,,,,,חלק גדול של הגבעול חשוף מעלים ונדניהם, במיוחד החלק העליון אשר מתחת לתפרחת. בבסיס התפרחת 2 שיבוליות עקרות כאשר התחתונה שביניהן מרוחקת 1 ס"מ מהשיבולית אשר מעליה.התפרחת מוארכת, חסרת כל מלענים (פרט לראשה) , אורכה 3.2-4 ס"מ ושיבוליותיה נעשות צרות מאוד מלמטה למעלה. רק 4 שיבוליות, התחתונה רוחבה 4.5 מ"מ , בעלת שערות זעירות בכל שטחה (ש.מחוספסת) ,אין לה קרין גבי (להבדיל מב.ח.קטוע) ובראשה שתי שיניים (להבדיל מב.ח.קטוע)עם מפרץ ביניהן; השיניים אינן שוות ותמיד זו המרוחקת מהגבעול גדולה יותר. עומק המפרץ 1-2 מ"מ. עורקי הגלומה שווים ברוחבם ,מקבילים ו"יפים"(להבדיל מב.ח.ביצני ודל-שיבולת). האם התפרחת מתפרקת או איננה מתפרקת (כמו ב.ח.רב-אנפין ת.מ. ארוך-שיבולים)?- יש לבקר במקום עוד חודש!

o דיון - הגר לשנר חשבה בשדה כי הגדרת המין- ב.ח.רב-אנפין תת-מין ארוך-שיבולת. זהו טקסון אשר תאר א.אייג [ מהיכן?] ועל פי אורי קושניר מצאנו אותו גדל ברכס מעון בדרום הר-חברון. אופייני לו תפרחת מוארת כאשר לכל השיבוליות יש מלענים (ראה מגדיר 1991 עמ' 834 הציור העליון מימין).
אבי שמידע זרק בשדה את השם "ב.ח.שרוני" כאשר בתת-מודע היה במוחו המעברים בין הזן ה"שרוני" לבין הזן "חסר-מלענים" השכיחים במין זה. אכן לפנינו אוכלוסיה מוזרה עם שני טיפוסים של בן-חיטה , שונים לחלוטין (טיפוס התפרחת הכדורית מלאת מלענים לעומת טיפוס התפרחת המוארכת אשר מלענים אם בכלל רק בראשה !!) ומעברים ביניהם. לגבי הטיפוס הכדורי-ממולען, צדקה הגר ולפנינו ב.ח.רב-אנפין; שכן לתפרחת שתי שיבוליות מנוונות ועורקי הגלומות דקים ושווים בעוביים (זאת לעומת קבוצת ב.ח.ביצני לו שיבולית מנוונת יחידה ועורקי גלומה רחבים ובלתי שווים).
לגבי הטיפוס השני-"ארוך התפרחת וחסר המלענים" נודה כי גם לאחר השקעה של שש שעות תמימות לא מצאנו לו הגדרה טובה ותכונותיו סותרות באופן מופגן את מיני הבן-חיטה הגדלים באזורנו. יתכן וזו אוכלוסיית כלאים בלתי יציבה בתכונותיה; אם מגדירים אותה על פי השיבולית התחתונה, הרי ב.ח.אריכא וב.ח.סירס אינם מתאימים כי שיבוליותיהם צרות יותר; לבן-חיטה קטוע גלומה קרחה חסרת שיניים ובעלת קרין בגבה; בן-חיטה מעובה הוא מין של הרים גבוהים בספר בעל גבעול תפרחת מעובה ביותר; ולכל המינים שהוזכרו לעיל אופייני מלענים ארוכים מאוד (3-6 ס"מ) בראש התפרחת עובדה שלא מצאנו בכלל אצלנו !!
לכן חזרנו שוב לבן-חיטה שרוני לו גלומה דומה מאוד לטיפוס שלנו , יש לו זן חסר-מלענים אך הוא אינו ידוע מהנגב המערבי. השיבולית שלו מתפרקת- וזאת יש לבדוק בעוד חודש באוכלוסיה שגילינו.

o לסכום לעניות דעתי מצאנו טיפוס חסר מלענים של בן-חיטה שרוני (בהנחה שבהבשלה יתפרק). יתכן והשונות הרבה נובעת מהכלאות עם ב.ח.רב-אנפין.

n מקור-חסידה מפוצל ו"לא מ.ח. יפה" משמורת כרמיה

בשמורת כרמיה נתקלנו בסוף המסלול במין של מקור חסידה פורח אשר קראנו לו בשדה בשם: מקור חסידה יפה. היו אלה צמחים שגדלו בצידי דרך עפר על מצע חולי במקומות מופרעים על ידי דרך העפר אך חסרי פסולת אורגנית.

האוכלוסיה – הקצה הדרום מזרחי של שמורת כרמיה בשולי שדה חקלאי של קיבוץ יד-מרדכי , צמחים שגדלו בצידי דרך עפר על מצע חולי במקומות מופרעים על ידי דרך העפר אך חסרי פסולת אורגנית.

הגדרה - הצמחים הוגדרו במעבדה כמקור-חסידה מפוצל ולא מ.ח.יפה וזה בעיקר משום שהפרי שלהם היה קטן (אורך מקור רק 4-5 ס"מ ולא מעל 6 ס"מ כבמקור חסידה יפה) ובראש הפרודה של הפרי אין 2-3 חריצים (או שקעים) המהווים סימן היקר מוחלט להגדרת המין.

תאור - צמח מפוצל מבסיסו חצי זקוף שגובהו 15-23 ס"מ. אין גבעול מרכזי אלא מספר גבעולים. הגבעול שעיר מרווח בשערות לבנות זעירות ובשערות דמויות זיפים בלתי דור\קר מרווח מאוד. במפרקי הגבעולים עלי לוואי קרומיים דקיקים בגודל 5-9 מ"מ. עוקצי העלים ענקיים (5-9 ס"מ ). העלים התחתונים מעט מחולקים והעליונים מחולקים מפוצלים כמעט עד העורק הראשי. (ישנם פרטים מעטים עם עלים לא מחולקים). התפרחת על עוקץ ארוך ביותר, כ-2-8 פרחים, אורך עלה כותרת 9-10 מ"מ כלומר קוטר הפרח 13-16 מ"מ [איך?......]
ברוב הצמחים אין פרי כלומר הפרחים לא חנטו ורק אחרי חיפוש מצאתי תפרחות עם מקורי פרי. אורך המקור XX ואורך הפרודה XX; לפרודה אין חריצים מתחת לשקע אשר בראשה (ובכך נבדל מין זה ממ.ח.יפה ומרוב המינים האחרים[פרט למ.ח.תמים]).

דיון - אז למה בכל זאת הגדרנו את הטקסון כמ.ח.מפוצל על אף שאוכלוסיית צד הדרך נראתה כה שונה (במיוחד צמח גדול עם עלה מפוצל וגבעול בעל "שעירות אופיינית" )? – הדגשנו בכל התחנות כי המין מ.ח.מפוצל הוא אחד הטקסונים היותר ואריאביליים באזורנו. בעבר אוכלוסיות המדבר היו מין עצמאי (בשם מ.ח. מאובק PULVERULENTUM ERODIUM). אם יש מעברים בין הטיפוסים השונים נוהגים לאחד אותם תחת מטריה של מין אחד; כל שכן אם המעברים הם באותו מקום ובאותה אוכלוסיה.

n "דבורנית גרר" בנחל גרר ליד בארי - בן כלאים בין דבורנית דינסמור לד.נאה ?

האוכלוסיה – צומת סעד בחורשת האקליפטוסים ולאורך דרך מתקני המים בנחל גרר (בין קיבוץ בארי לקיבוץ רעים בנגב המערבי) גדלה אוכלוסיה גדולה של מאות פרטים (ועשרות פרטים בכל אתר) של טקסון אחיד שעתה (15.2.06) הוא בשיא פריחה. הפרטים מרוחקים אחד ממשנהו תמיד במרחק 2-9 מטר ויותר ולא נמצאו כתמים צפופים.
האוכלוסיה התחילה לפרוח בנחל גרר בתאריך 30.1.07, ועתה היא בשיא פריחה.

הגדרה - לפרח סימנים מורפולוגיים של ד.נאה ושל ד. דינסמור אך אותו צירוף תכונות יציב: עלי המעטפת החיצוניים והמבנה הכללי של השפית דומים כללית לפרח ד.נאה אך השפית חסרת שעירות "גסה" וגם חסרה גבנונים (האופייניים מאוד לד.נאה) ויש לה שתי אונות צדדיות האופייניות לדבורנית דינסמור. לשפית יש "איתור" של צורה מרובעת ושוליה אינם קמורים ומעוגלים כמו בקבוצת ד.דינסמור: אך מאידך ישנם פרחים רבים {ואולי זהו מצב פנולוגי] בהם שולי השפית שמוטים ולכן דומה צורתה לשפיות של ד. דינסמור.

תאור - הפרח דומה כללית לפרח דבורנית נאה: העטיף החיצוני (הם שלושת עלי הכותרת העליונים) בעלי צבע לבנבן ירוק חוור- כאשר עורק ירוק ברור עובר במרכזם; אורך עלי העטיף 8.3-9 מ"מ והם קמורים וחופים על אצבעון אברי המין. עלי העטיף הפנימיים ( אלה הן שתי הבליטות הזעירות במפרץ שבין עלי העטיף החיצוניים) משולשים וקצרים , אורכם 2.5-3.5 מ"מ; צבעם לבנבן והם מכוסים שערות לבנות זעירות.
השפית מרובעת או משולשת כמעט בצורתה, אורכה 8-8.5 מ"מ ורוחבה המירבי 7 מ"מ; היא צרה יותר בבסיסה ורחבה בקצה שלה. יש והשפית שטוחה ואז יש לה צורה מרובעת (אופייני לד.נאה) ויש ושולי השפית נפולים מטה ואז יש לה צורה קמורה (אופייני לד. דינסמור). לשפית חסרים זוג הגבנונים (האופייניים לד.נאה) הממוקמים על גבי שולי משטח בסיס השפית. מאידך נמצא בבסיס השפית שתי אונות צדדיות דמויות אוזניים שהן שעירות ביותר.צבע השערות חום כהה, כצבע משטח השפית. גודל כל אונה כ-3 מ"מ ואורך המפרץ בינה לבין החלק המרכזי של השפית 1-1.5 מ"מ. בקצה השפית שן ירוקה הפונה למעלה (זהה לד.דינסמור ולד.נאה). צבע השפית חום עד ארגמן ובמרכזה שרטוטים המזכירים את האות ""H או את "צלב מלטה" [ לרוב ראינו עיגול מרכזי הדומה לזה של ד.דינסמור]. רוב שטח השפית קטיפתי אך חסר שעירות; השפית שעירה רק בשתי אונותיה הצדדיות.

דיון -

1. בהרבה פרטים דומה פרח הטקסון הנ"ל לתיאור פרח דבורנית נאה ; הוא קטן במידותיו ומתקרב לערכים המינימליים הרשומים לגבי פרח הד.הנאה.
2. לא נמצאו באוכלוסיה פרטים של שני מיני הדבורניות הקרובים אליה (דבורנית דינסמור וד.נאה ?) , נקודה המרמזת כי לפחות השנה אין לפנינו מקרה של אוכלוסיית כלאיים המעורבת בשתי אוכלוסיות מקור.
3. לשפית יש "איתור" של צורה מרובעת ושוליה אינם קמורים ומעוגלים כמו בקבוצת ד.דינסמור: אך מאידך ישנם פרחים רבים {ואולי זהו מצב פונולוגי] בהם שולי השפית שמוטים ולכן דומה צורתה לשפיות של ד. דינסמור.
4. לגבי האיתור על גבי השפית הקרוי "כתם הראי" – לא הספקנו לבדוק. איתורי השפית ידועים כוריאביליים מאוד בתוך מין, בתוך אוכלוסיה ואפילו באותו צמח !!
5. גם בין דבורנית נאה וד.גדולה ידועים פרטי כלאים רבים אך שם המצב שונה לחלוטין לעומת המצב באוכלוסיות " דבורנית גרר": שכן שם מוצאים פרטים בודדים שיש בהם את סימני הביניים בעלי שונות רבה ולידם ניתן לפגוש את "מיני המקור"; זאת לעומת המצב בנחל גרר של מיני המקור אינם בסביבה [ לפחות לא ד.נאה, יתכן ד.דינסמור ידועה מהאזור].
6. לדבורנית דינסמור אוזנים בולטות היוצאות מהקצה של בסיס השפית, לדבורנית נאה יש גבנונים הבולטים מתוך השפית כלפי מעלה. ב"דבורנית גרר" יש שתי אוזניים ומתוכם יוצאת גבנונית.
7. בגלל תכונות גם של ד.נאה וגם משל ד. דינסמור, אך הופעת יציבה של התכונות ללא שונות כמעט אנו מעדיפים לקרוא לאוכלוסיית נחל גרר – שם זמני "דבורנית גרר".

מסקנת ביניים

כרגע נראה שמדובר בתת מין או זן של דבורנית דינסמור.