סכום השתלמות צפון הגולן

 

3.5.2007  , אבי שמידע

תחנות ההשתלמות:

  1. מצפה גדות, מעל גשר בנות יעקוב: סואנת שיזף מצוי ושיזף השיח עם קמה יבשה של דגניים חד שנתיים וקוצים "נוראיים" (קוצן גיירדו התחיל לפרוח וקורטם מכחיל שיפרח ביוני – אוגוסט).
  2. בית האמיר בצומת ווסיט: צומח מעזבות בחורבת ה"ארמון" וצומח מים במסיל מלאכותי שבנתה קק"ל לערוצי נחל עורבים כדי לעקוף את מאגר המים.
  3. עיינות סומקה : רום 780 מטר. חציית "אפרים" לחים בעמק שטוח ברום 815 מטר. שליטת דגניים רב-שנתיים צפוניים שחלקם נדירים מאוד בארץ ישראל המערבית או נכחדו ממנה (זנב-שועל ביצני, מתקה טובענית, סיסנית הביצות). כתמי ענק של תלתן הפוך זן קלוסי הפורח ורוד. הליכה לאורך שדרת ערבת הלבנון (אתר יחידי בארץ). בדיקת עין סומקה, מעיין שבדרך כלל יש בו ברכה טבעית המלאה בכדרורית המים ובספלילה מצויה (ראינו אותה בבית האמיר , בתעלה) – אך הבריכה נעלמה ?!
  4. צומת אודם: ארוחת צהרים ותחרות המטר העשיר ביותר במיני צמחים שונים. זכתה קבוצת "המעורבים" עם 32 מינים. עכשו כולם יזכרו את 15 מיני התלתן שמצאנו בתחנה (ועוד 3 מינים נוספים בהר חרמונית !!) ואת שפע החד-שנתיים המאפיינים את החורש הפתוח (בישראל 1650 מינים ח"ש , 63% מכלל הפלורה); הם לא הגיעו לכאן משום מקום, הם נוצרו כאן בקואבולוציה עם תרבות האדם.
  5. הר חרמונית : רום 1165 מטר. יוסי לב-ארי סימן לנו יעדים לחיפוש צמחים בסוריה יום לאחר השלום. מצאנו הרבה מינים של הרים גבוהים הנדירים מאוד בישראל או מוגבלים בתפוצתם רק לגולן ( ניסנית מכונפת[הר-הנגב,תילי הגולן, אדום], חוחן צמיר[חרמון], זכריני מאונקל[ג"ע], רפרף ארוך-עוקצים[גליל-עליון וחרמון], קחוון גולני[רק גולן צפוני], שלטה צרת-עלים [צפ גולן וחרמון].
  6. בית-קברות מנסורה למרגלות תל בנטל. חורשת אלון מצוי ואלון תולע נהדרת עם מרישי עצים חד-גזעיים בגובה 10 מטר. גדל פה גם אלון תבור. אבי הסביר שחלקת היער הזו היא יוצאת דופן ואיננה מאפיינת את החורש הים-תיכוני ויוסי לב-ארי הסביר כי החורשה היא שריד של יער הגולן לפני שעלה עליו הכורת ומייצגת את צומח הקלימקס של החורש הים-תיכוני לפני שנכרת והוכחד על ידי התורכים וממשיכיהם....מי צודק ? [ במדע אין צדק..]

 

כללי :

      ניתן לראות בצומח הגולן הצפוני חלק מהאזור הים-תיכוני. אך מאידך יש בצמחייתו הרבה מרכיבים המאפיינים את צומח ג'בל דרוז, שם מגיע החורש הים-תיכוני לנקודה המזרחית ביותר במזה"ת . גם בגולן וגם בג'בל דרוז יש והייתה כריתה מסיבית ובכל אתר יש ערבוב נפלא של צמחים צפוניים "לחים" אוהבי צל ולחות עם צמחים יובשניים של החגורה ההררית של הצומח במזה"ת.

 

 

 

מציאות ההשתלמות, צמחים מעניינים ובעלי חשיבות גדולה לשמירת טבע.

 

אגרוסטמת השדות –  תל אביטל, שאולי מגונן הביא להשתלמות במיוחד להראות !

א.השדות הוא מין שהיה באדמות ביצה במישור החוף-נ.תנינים. נאסף פעם אחת בשנת 1992 בנחל תנינים (גבי) ובהר-מירון 1993(אביבה).  עוז גולן מדווח כי הוא מצא אותה  ב 2006 בשני אתרים בנגב המערבי (מצפון-מזרח למושב זמרת בשדות שנותרו בקרחות היער הנטוע  ומצפון לתקומה בשדות של נחל חנון).

אגרוסטמה עדינה -  שאולי הביא להראות פרט שמקורו בארופה. על פי הפלורה64 וגם הפלורה התורכית זהו מין "מקומי" ME אשר תאר בואסיה מהמזה"ת והוא גדל ביוון, תורכיה ולפי הפלורה שלנו גם בפלסטינה. דנין04 נותן אותו רק מנתוני ספרות מפלשת ומאדום ! (אין נתונים בעשביה HUJ). בפוסט מתגלה הסיבה- דינסמור אסף אותו ביפו [אך דינסמור אסף גם את א.השדות בשרונה בת"א - סינפטריה או אותו טקסון ?!].

לפי פלורה תורכיה (א.עדינה איננה בפלורות אירופה בכלל!), המין נבדל מא.השדות בכך ששיני הגביע שלו קצרים מצינור הגביע וגם מהכותרת. בנוסף - שעירות הגביע צמודה ולא רווחה כמו בא.השדות (לא מופיע בזהרי= בפלורה למה?, הרי שניהם תרגמו את בואסיה?). המין מגודל בגננות בישראל.

 

זנב-שועל ביצתי: -  באחו הלח בעיינות סומקה.

דגן רב-שנתי צפוני אשר ישראל לו גבול תפוצה דרומי עולמי. גדל בקרקע כבדה חרסיתית מוצפת מים בחורף; מעיינות ושולי ביצות ונחלים בעמקים והרים נמוכים.

המין ניתן בפלורה פלשתינה משלוש גלילות: פלשת, שם נאסף פעם בודדת (נבי רובין 1926), הגליל העליון והגולן. כל מאמצינו למצוא את המין בשנות התשעים בגליל ובמישור החוף (תוך כדי סקר הצמחים הנדירים) – העלו חרס. בגליל נאסף המין פעם יחידה ליד הכניסה לצפת (1960). בגולן נאסף המין בבב אל-הווה בשנת 1968 מדרום לעין זיוון בשנת 1976 ובעיינות סומקה בשנת 2007. 

המין נמצא לאחרונה (2004) בעין אל-פוואר (ליד עין מג'נונה)  מזרחית לדורה בהר חברון. זהו למעשה האתר היחיד הקיים היום בארץ-ישראל (נמצא בשטח A פלשתיני). דנין (2004 Danin,) מונה עוד תשע גלילות, על פי מקורות מהספרות בעבר.

לסכום - מסתבר כי המין נכחד כמעט מכל עשרות האתרים שגדל בהם בארץ בעבר ופרט לחרמון כיום הוא גדל רק בצפון הגולן. המציאה שלנו חשובה כיון שהזנב-שועל לא נמצא בצפון הגולן מאז 1976 ובב-אל הווה הוא נכחד .

בחרמון מוכר הצמח מקרקעית דולינות שנוצרות בהן בריכות מים עונתיות ברום 1900–2300 מטר.


היפוכריס או כתמה מאחו עיינות סומקה:

  בתוך האחו הלח של עיינות סומקה , מצאנו פרטים רבים של כתמה עבת-שורשים !!. הפרטים היו בסוף פריחה עם עלי מעטפת כמעט קרחים וגבעולי תפרחת חסרי עלים וכמעט קרחים גם הם. בגלל בית-הגידול "הלח" המדריך התבלבל וחשב שהטקסון הוא מין של היפוכריס, שכן ההיפוכריס הוא סוג קרוב לכתמה, צפוני בעל מינים רבים באירופה ובתורכיה הגשומה. אך המדריך עשה טעות גסה: שכן , אמנם גם להיפוכריס וגם לכתמה (אשר הועברה לאחרונה לסוג שן-ארי) אופייני ציצית זרעון מ נוצה אך להיפוכריס יש על המצעית מוצים (=שערות) ארוכים וצרים. לא בדקנו בשדה אך בבית התבררה "הפשלה" – הצמח הוא כתמה עבת-שורשים, סתם פושט של כל מקום. אז מה הוא עושה באחו הלח של עיינות סומקה ? אולי זה טקסון חדש של שן-ארי ? לשם כך מישהו צריך להתענין ולהשקיע בעתיד, אך לנו "מוסר השכל" חשוב: בהגדרת צמחים "ברמה שלנו" אסור לנו לתת משקל לבית הגידול!

 

חוחן צמיר ?! – מצאנו בראש הר חרמונית, 1100 מטר, בצידי דרך העפר המופרעת.

זהו מין הידוע ב"ישראל" רק מהחרמון (לכן אינו בפלורה ) וזוהי הסיבה כנראה שבשדה המדריך קרה לו חוחן הקנרס ומזל שמייק לבנה הציע את ההגדרה הנכונה; זהו חוחן "ענק" המתנשא עם גבעול מרכזי אחד לגובה של 1.5-2 מטר. יש בארצנו רק שני מיני חוחן כאלה – ח.הקנרס וח. צמיר שניהם גדלים בחבל הים-תיכוני. אופייני לחוחן צמיר , כסות שערות לבידה צפופה המקנה לו מראה מלבין מרחוק, בדיוק כמו שראינו בהר-חרמונית. אך הצמחים היו לפני פריחה ולכן ממליצים אנו לחזור למקום ולצלם ולאסוף פרחים ופירות.

 

טובענית העוקצים : מסיל עיינות סומקה צפונית לצומת ווסיט. בשולי המסיל.

על פי הפלורה נתונה משלוש גלילות (ג"ע, שרון, גולן) אך מהשרון והגליל נכחד כנראה (לא הצלחנו למצוא 50 שנה !!): נשארו רק בגולן 6 אתרים. בעבודת המסטר של רוויטל  היימן היא מצאה מין זה בשכיחות רבה במסיל של מרכז הגולן וקראה על שמה חברה צומח – חברת הטובענית וה-XXXXX.

טובענית נפתולסקי , מין אנדמי שתואר ממישור החוף אוחד עם ט. העוקצים. .

 

טופח עדשתי – שולי שדות לחים מחוץ לבית הקברות במנסורה (יאיר אור הביא לנו לראותו).

זהו מין אנדמי נקודתי אשר עד ההשתלמות היה ידוע ל"מדע" רק מרמת דלתון בגליל המזרחי. יאיר אור מספר כי באתר יותר מאלף פרטים ועתה זו עונת שיא הפריחה.

בית-גידול :  שדות עשבוניים, המוצפים לפרקים בחורף ומתייבשים בקיץ, בקרקע חרסיתית עמוקה ובוצית, על תשתית בזלת ברום-800-950 מטר.  

טופח עדשתי מיוחד בסוגו בצורת הפרי, ואין לו אח ורע בין מיני הטופח בעולם. הפרי שלו מכיל רק זרע בודד (לפעמים 3–2) והפרי אינו נפתח עם ההבשלה ומופץ כיחידה אחת. לכן תאר אותו מ. זוהרי בתור סקציה נפרדת, מונוטיפית וחדשה למדע . לעלה שני זוגות עלעלים ובינהם קנוקנת מסולסלת פשוטה. הפרח קטן (5-6), צבעו מוהב-סגלגל והוא נישא על עוקץ ארוך ודק (1.5-2.5 ס"מ). 

עד היום חשבנו כי גדל רק באתר בודד למרגלות הר יוחנן ברמת דלתון בגליל העליון המזרחי. נאסף בשנים 1964–1961 ברמת דלתון ומשם תואר למדע (Plitmann, 1965). מאז האיסופים בשנות ה 60-נאסף המין בשנית בשנות התשעים במטעים הנמצאים מעט צפונית למקום המקורי. האתר בו נאסף המין לראשונה ברמת דלתון נמצא כיום בשטח של אגם דלתון. מאז שנות השישים נעשו בשטח עבודות עפר ובניית סכר והשטח מוצף עונתית על ידי האגם כל שנה.

 

מפריק נפוח - שלט בתת היער בבית הקברות של מנסורה למרגלות הר בנטל.

סוככי עשבוני רב-שנתי נדיר ביותר הגדל בארץ רק בגליל-העליון, בחרמון ובצפון הגולן. הגר לשנר מצאה אותו ב-1993 בהר התבור, זו לו הנקודה הדרומית של תפוצתו העולמית !


מתקה טובענית   מין שולט בזרימות מסיל עיינות סומקה וצומת ווסיט.

חסר בפלורה בכלל .בדנין04 נותן שם לטיני חדש- "מתקה נוטטה" ונותן אותו מספרות מהגולן וע.חולה. בדפדפת משמורת דן- מין חדש לארץ. גדל ב-1971 באזור מעיינות הנוחיילה מצפון לדן וגם בעין תינה.

 

ניסנית מכונפת (=ניסנית הבשן )- הר חרמונית ויער אודם.

זהו המין הדביק השכיח למדי בצפון הגולן וגם שכיח מאוד בשובק באדום וגם נמצא בהר הנגב. בהשתלמות צ.גולן מצאנו אותו שכיח בפיזור דליל בצומת אודם בצל העצים ובהר חרמונית שכיח מאוד בכל. היה לפני פריחה בגודל 20-35 ס"מ ולכן לא שמנו אליו לב. קל להכירו   בדביקות כל הצמח ובמיוחד העלים. פרט אחד פרח, בו ניתן לראות כי לזרע אין ניצב אלא זרעון מאורך מתמצר.

אינפורמציה נוספת ב בעלון "רתם" מס' 14 עמ' 30-48, 1985.

 

ערבת הלבנון –  עיינות סומקה יתכן וטעינו שנים וזו ערבה לבנה "פושטית".

עיינות סומקה הוא האתר היחידי בישראל בו מופיעה ערבת הלבנון. בסך הכל ספרנו כ-6 צמחי נקבה ו-3 צמחי זכר שהיו בעלווה ירוקה צעירה ופירות ירוקים צעירים. זהו מין מזרח-תיכוני הגדל במקווי המים של הרי לבנון. אופייני לו עלים גדולים באורך 10-15 ס"מ וברוחב 3-4 ס"מ, שפת העלה בעלת שיניים ארוכות וחדות, וצידו התחתון של העלה שעיר מאוד. גם חפי התפרחת שעירים מאוד (לא ראינו). גודל הפרי היה 5-6 מ"מ, ציר התפרחת היה שעיר-לביד ולכל תפרחת נקבית היו 50-70 פרחים לערך.

על פי תאור המין מפלורת לבנון יתכן ולפנינו ערבה לבנה "פושטית" כיון שצורת העלה ,שינונו והשעירות בחלקו התחתון,מתאים יותר למין זה.

 

ספת המים – עיינות סומקה וצומת ווסיט

שלטה ממש במרכז ערוץ הזרימה גם במסיל נחל עורבים ליד בית-האמיר בצומת ווסיט וגם בעיינות סומקה במרכז האחו הלח שעדיין זרם במרכזו בערוץ "מסילי".
זהו מין דגן ר"ש מאוד נפוץ באירופה אשר גדל בישראל  לפנים במקווי מים רבים (מצוין מ-9 גלילות שונות מישראל בפלורה). אופייני לו "גלומות פרח מכורסם", כלומר בעוד ברוב שאר הדגניים שולי הגלומה מושלמים והומוגניים הרי בסוג ספה הם משוננים. מין זה שכיח למדי במקווי מים בגולן. בא"י המערבית הוא מוכר לנו רק מעיינות נרייה בנחל מורן בג"ע. למה? האם זו עדות חותכת להכחדת צמחיית המים בארצנו או אולי אין אנו מזהים מיני דגניים ?!.....

 

רפרף אביבי- הר-חרמונית, מדרון מערבי חשוף מואר שמש.

זהו מין דגן ח"ש עדין שגובהו 18-30 ס"מ, בעל עוקצים ארוכים ופרח בודד בשיבולית. בארץ גדל בצל חורש לח בגליל ובגולן נפוף ביער אודם בשולי החורש. לכן הופתענו למצוא את המין בשטח חשוף של "בתה עשבונית" בהר-חרמונית. בעבר טקסון זה טופל כשני מינים: רפרף אביבי (חשבנו שגדל בגליל) ור. ארוך-עוקצים (חשבנו שדגל בחרמון) . אך שני המינים אוחדו בספרות. האם זה נכון גם לגבי השטח שלנו ?


 

ספלילה מצויה 

זהו המין השכיח מבין שלושת מיני הספלילה הנתונים מישראל. אופייני לו עלה בעל שנץ עמוק המגיע עד מרכזו. אמרנו "שכיח" אך גם הספלילה המצויה הפכה למין נדיר המהווה אינדיקטור לטיב המים וזכות המעיינות שלנו. בהשתלמות הקודמת, בביקורנו בעיינות סומקה, שמענו ממשה אגמי הרצאה מאלפת על השימוש בספלילה לטיוב מים ו"כעונש לכך ששכחנו הדברים... התייבשה "ברכת הספלילה" וראינו אותה רק במסיל בית-האמיר. זהו מין חובב זרחן המתרבה דווקא בסביבת פרות ורעיה

שאולי מספר לנו כי המין שכיח  בגולן ובארץ המקום היחידי ששרד כיום הוא אחו גונן.

            בארץ נתונים שלושה מיני ספלילה" ס.מצויה, ס.זעירה וס.טבורית(=מקודם ס.קטנה). שאולי מספר כי הספלילה הזעירה איננה גדלה בארץ וכל מה שהוגדר , אלה צורות רעב של ס.מצויה. לדעתו היא לא הייתה מעולם בארץ. הטעות נובעת מי.ל.א. וא.שדות שאספו באחו גונן ס.מצויה מנוונת (אכן יש בעשביה ייבושים של זהרי וליסטון אשר הוגדרו כס.זעירה) וחשבו שזה מין נוסף אך שאולי השקה אותם והם "הפכו לס.מצויה" . אשר למין השלישי – ספלילה טבורית, זהו מין אשר  בעבר נאסף רק בביצת הכברה ב1926-   ונכחד עם ייבוש ביצות הכברה.  (הנתונים מהגולן ועמק החולה הם טעויות הגדרה). ברלינר(1977) מדגישה שלא מצאה אותו!. אך שאולי מוסר ,כי  זהו מין שמגדלים במשתלות ומשם הוא מובר וקופץ למקווי מים. למשל עוז גולן גילה אותו ליד יכיני אשר במרחב שדרות !.

 

עשנן צפוף – הר חרמונית

       בשטח "חששנו" כי העשנן השכיח בהר-חרמונית הוא עשנן גדול-פרי, מין נדיר הנפוץ ביער אודם (השתלמות רותם ב-8.5.2003) , אולם בבדיקה התברר כי לפרי אין צורה של כדור "מושלם" אלא הפרי פחוס ומחודד "משהו" בקצהו". לשני המינים עשנן גדול-פרי וע.צפוף ישנו פרח דומה [במגדיר טעות כי בע.ג.פ. אין כתמים!], וגביע קרומי הרחב מרוחב צינור הכותרת. לעשנן גדול-פרי קוטר פרי 2-3 מ"מ הגדול ממש מקוטרו של עשנן צפוף (1.5 מ"מ).

       אנא, אל "תברחו" ממיני העשנן בישראל. הם דוגמא חשובה למגוון המינים החד-שנתיים הגדול אצלנו (הכי גבוה בעולם ?!!!); קל להכיר את עשנן צפוף ועשנן קטן המינים השכיחים ביותר (בנוסף לע.מטפס לו פרח ארוך יותר), אך מתברר כי בארצנו עוד שני מיני עשנן נדירים, האופייניים כנראה להרים ולמעונות לחים ואשר כמעט ולא מדווחים: עשנן קרליק וע.גדול-פרי. לשניהם אופייני פרי "כדורי מושלם" לעומת פרי "לא כדורי מושלם" במינים שציינתי לעיל. שאר הסימנים המוזכרים בפלורה ובמגדיר אינם חזקים לעניות דעתי. ועתה נצא לשדה וננסה למצוא אותם.

 

תלתנים והטמנת הזרעים בקרקע

צפון הגולן הוא "ארץ התלתנים", אולי המקום העשיר ביותר בעולם במיני תלתן. לא פחות מ - 21 מיני תלתן מצאנו בהשתלמות ובתחנת צומת אודם ספרנו "בקלות" שבעה מיני תלתן במטר מרובע ובדונם לא פחות מ – 16 מיני תלתן שונים !! , שיא עולמי ?!. כל המינים רשומים בטבלה מס 1 ונזכיר כאן את השכיחים והנדירים: תלתן דל-פרחים, קרובו של תלתן הכדורים שלט בעשביה בקרחות היער ; בארץ הוא נדיר ביותר רק ברמת דלתון. תלתן חנוק ותלתן מגובב "הנראים כמו כלום" שכיחים ביער אודם וכה נדירים בא"י המערבית. ואחרון, תלתן תת-קרקעי , גדל גם בא"י ישראל המערבית אך בגולן הוא חוגג בשכיחותו ; הוא מייצג התאמה נהדרת לאדמת הגולן החרסיתית מהודקת ולמשטר רעיה חריף, עי כך שאת פריו הוא טומן בתוך האדמה עי התארכות עוקץ הפרח; עוקץ הפרח גדל בצורה פנטסטית ובוקע את האדמה הקשה ומטמין את הפירות לשנים (?) רבות. גם במינים אחרים חד-שנתיים נוצרה תופעה זו של "גיאוקרפיה" – הטמנת הפירות מתחת לפני האדמה כמו למשל ב – אוזן הגדי, אמיך קוצני (אמפיקרפיה) , טופח השלוחות [ט.ריסני זן תת-קרקעי], פקטורובסקית אשרסון ועוד. יעקוב מתתיה 1976 עשה בישראל דוקטורט על הנושא אך ה"הסבר האדפטיבי" לתופעה נשאר עלום לטעמי..


תלתן קלוסי –  משטחי פריחה בעיינות סומקה

זהו מין תלתן מקבוצת "ההפוכים" בו המפרש מונח למטה ולא בראש הפרח. זהו מין קרוב מאוד לתלתן הפוך וסימניו המבדילים הם: 

  1. [לפי זהרי76,דנין91,=פלורה64]- הקרקפת מכילה שרידים נבולים של הכותרות.
  2. [לפי זהרי] – הגביעים בקרקפת הבשלה דחוסים ויוצרים יחד גוף כדורי (ולא כוכבי כמו בת.הפוך).
  3. [לפי זהרי, דנין91] – כל הקרקפות נישאות על עוקצים כפופים [ארוכים-תוספת שלי מפי זהרי].
  4. [לפי זהרי] – שיני גביע הפרי בולטות מאוד [תוספת שלי מפי זהרי].
  5.  [לפי דנין91] – שתי שיני הגביע כפופות ואינן בולטות מעל פני הקרקפת.

בדקנו את כל הסימנים הללו בשדה ורובם ממש "לא עובדים" כלומר מאפיינים גם אוכלוסיות אופייניות של תלתן הפוך. רק תכונה מס (3), עוקצים ארוכים וכפופים הייתה מבדילה ואופיינית לאוכלוסיות הנהדרות שראינו באזור צומת ווסיט.
            מסקנה: מחד, בית-הגידול הלח ומשטחי הפריחה כה "משכנעים אותנו שלפנינו מין אחר ושונה מתלתן הפוך אך כל הסימנים בספרות חופפים עם סימניהן של אוכלוסיות תלתן הפוף רגילות. נשאלת השאלה –האם "מותר" לעשות מין רק לפי הבדלי בית-גידול ?.....

 

 

 

רק גולן חרמון

צמחי מים נדירים

אקסקלוסיבי לגולן - גדלים בארץ רק בגולן

צמחי גולן-אפייניים לבזלת, נדירים מאוד בא"י המערבית

צמחי חגורת הספר

צמחים צפוניים שמגיעים בצפון ישראל לקצה גבול תפוצה

כל מיני התלתנים בהשתלמות

חוחן צמיר

טובענית העוקצים

בקיה דקת-עלים (H)

שחלים דוקרניים

בר-נורית חרמשי

נורית מניפנית

תלתן משולחף (ר"ש)

ערבת הלבנון

בן-אפר מצוי

קחוון גולני (H)

חוחן בלאנש

אריסימון תמים

דבקת סמואלסון

תלתן  זוחל (ר"ש)

חד-שפה מזרחי

מתקה טובענית

לקוקיה כרתית (H,צל עצים)

צללית הדורה

מלענת ארוכת-מלענים

זכריני מסועף (=מאונקל)

תלתן הקצף

 

נורית מניפנית

בקיה טופחנית (H)

ניסנית מכונפת

אגורה מדברית

מפריק נפוח

תלתן אלמוות (יובשני)

 

נורית קושטא

לוטוס ריסני (הר-מירון, מישור החוף)

ניסנית סורית (בית האמיר)

 

רפרף אביבי

תלתן הפוך (קב ההפוכים)

 

זנב-שועל ביצתי

צמחי גולן – מישור החוף

( ~ קלציפוביים, פרוט בסיור הבא )

 

טופח עדשתי

 

ספלול ססגוני

תלתן לביד (יובשני)

 

ספלילה מצויה

 

בקית הבזלת(לא ראינו)

 

צורית ספרדית (יובש)

תלתן הפוך - קלוס (לח)

 

תלתן הפוך -קלוסי

 

תלתן דל-פרחים

 

 

תלתן חקלאי (קב הנופלים)

 

 

 

תלתן חנוק

 

 

תלתן בואסיה (צהוב, "גדול")

 

 

 

תלתן מגובב

 

 

תלתן מגובב

 

 

 

תלתן תת-קרקעי (נדיר ישראל)

 

 

תלתן חנוק

 

 

 

 

 

 

תלתן כוכבני (קב ארגמני)

 

 

 

 

 

 

תלתן נאה

 

 

 

 

 

 

תלתן השדה

 

 

 

 

 

 

תלתןארגמני

 

 

 

 

 

 

תלתן תריסני

 

 

 

 

 

 

תלתן תת-קרקעי

 

 

 

 

 

 

תלתן הכדורים (קב הכדורים)

 

 

 

 

 

 

תלתן צמיר

 

 

 

 

 

 

תלתן דל-פרחים

 

 

 

 

 

 

תלתן חדוד (קב הלבנים)

 

 

 

 

 

 

תלתן בלוטי