סכום השתלמות רתם בחרמון
15-5-2008
תחנות
ההשתלמות:
עין קיניה למרגלות החרמון – מצוק הבלאנש, רום
מחנה
ערער בחרמון
– יער ספר הררי, רום
רכס
נמנמן בחרמון - יער ספר הררי, רום 1450-
1) תחנת
מצוק הבלאנש בעין קיניה :
בין קוצים וחלקות מטעים,
בפאתי הכפר עין-קיניה פילסנו לנו דרך למצוק גיר נהדר המכונה "מצוק
הבלאנש". זוהי תצורה מצוקית גיאולוגית של גיר קשה מתקופת קרטיקון תחתון אשר
תאר במאה ה-19 הבוטנאי – גיאולוג הצרפתי, בלאנש (כן על שמו גם קיפודן בלאנש).
למדנו כי החורש למרגלות החרמון דומה מאוד וקוצני לא פחות מחורש הגליל אך זכינו
לראות פריחה מרהיבה של המישויה פעמונית, צמח שושנת ממשפחת הפעמוניתיים בעל
פרחי ענק לבנים ומיוחדים. המישויה שייכת לסוג עתיק מזרח ים-תיכוני אשר מרכז תפוצתו
בתורכיה (4 מינים).
בסדקי המצוק שולט מין רב-שנתי של צורית יוונית הנדיר ביותר בארץ. באזור מרגלות
החרמון מהבניאס, דרך נחלי שיאון וגובתא בואך נווה-אטיב הצורית היוונית היא מין
שכיח במצוקים והיא קדמה את פנינו בפריחה בצבע צהוב-חוור.
טיול
רכס נמנמן, יער ספר הררי, רום 1450- 1630 מטר:
ב"זכות
הצבא" נאלצנו לשנות את המסלול; ירדנו מהכביש הראשי ב"כתם הקרקש
הקיליקי" וחצינו את נחל ערער עליון תוך כדי עשבוב צמחים נדירים בדרדרת הגדולה
היורדת מהכביש אל עמקון "הסוסים". עמדים ענקיים של קדד השרף מעידים
על רעיית יתר ופריחת ורד הכלב והיערה עגולת-עלים בשיאם. יער פתוח
נהדר של אלון תולע ועצים ורדניים מקדם אותנו בכל המפנים. העלייה להר
נמנמן קשה אך קצרה. פנינו מועדות למדרון הצפוני שלו שם נמצא כתם יער אלונים מרשים
ולאורכו "מצוק הדולומיט הסוכרי המפורסם". הגובה
מצוק הדולומיט הסוכרי ידוע כבית-גידול המאכסן צמחי סלעים ושאר צמחים מיוחדים
ונדירים: זכינו לראות את סוף הפריחה של הארביס הקווקזי (=א.אלפיני), מין כרי השולט
במצוקים אלפיניים מספרד ועד לדק; ראינו את לוענית הלבנון (שיא פריחה),
ארנרית הסלעים(סוף פריחה) ושושנתית הלבנון הגדלות אך במצוקים, וזכינו למצוא
את הקרנונית השבירה – "קטן אבל שווה"(ראה להלן). למרגלות המצוק מצאנו
דשא זעיר של ארכובית הררית, מין ח"ש אקסקלוסיבי לחרמון הגדל בד"כ
במעונות שטופי שמש בחגורה ההררית, וזכינו לחזות בסוף הפריחה הכחולה-נהדרת של
הברונרה המזרחית .
שכחנו לציין כי השתלמות רתם כבר בקרה במקום "רק לפני 24 שנים ומצאה בו
אז שני מינים חדשים לחרמון – גיאון היערות ובקעצור שלושת-האונות אשר
באותה עת לא היה ידוע בישראל! (ראה דווח בעלון רתם 1985, מס 16). כמו כן
"פספסנו" את הערער הגלעיני היחידי הגדל במצוק זה. בשנת 1973 כאשר בקרנו
במקום לראשונה כל המדרון היה חשוף מעצים גדולים לחלוטין ורק עץ אחד ניצב לו על
המצוק – ערער גלעיני.
ממצוק הדולומיט עלינו לפסגת הר נמנמן (כמעט..) ברום 1635 ומשם הלכנו דרומה על הרכס
בתוך סדרת דולינות יבשות נהדרות אשר שרשראות הקדמה עדיין לא השיגום (כן, זהו הרכס
היחידי בחרמון הישראלי שאין בו דרכים כלשהן!). ראינו כתמים נהדרים של פריחת קרקפן,
בוצין הבשן , ובירידה לנחל ערער קדם אותנו הלבנה בשיא תפרחתו.
רוב ההשלמות הייתה ביער ההררי – ארץ הקוצים :חרחבינה, קיפודן ,
קוסיניה, ארנין קוצני, דרדר חוחני, חוחן
צמיר , דרדר מצוי.
2) "מציאות
ההשתלמות":
·
יש לרוב קרניים רבות (סימן של ק.בלנש של
המדבר והספר)
·
יש בלוטות סגולות בחלק העליון של הגבעול
(סימן של ק. גיירדו מעמק החולה ובקעת הבטיחה)
·
התפרחת כחולה וראש הגבעול בעל קורי
עכביש ולפעמים לא בלוטי והתפרחת חסרת קרניים (סימן של ק. מצוי השולט בחורשי הכרמל
יו"ש והגליל)
N
– הרדופנין צר-עלים: שכיח אחד אחד ברכס נמנמן; בעל פרחים
(תפרחת) ורודים, היה בסוף פריחה ודמה בהביט(הופעתו) שלו יותר להרדופנין רך מאשר לה. הציצית. העלים
היו צרים מאוד מרובים בשושנת ולחלק מהם פס מרכזי לבנבן. עמוד התפרחת רק 10-14
ס"מ ואינו נושא עלים או רק בבסיסו ממש, יש עלים "מנוונים". הקרקפות
קטנות וצרות – אולי בגלל השנה השחונה.
O - בן-חיטה דל-שיבולת – זהו המין ששלט בכל רכס נמנמן. אופייני
לו רק 1-2 שיבוליות מנוונות בבסיס התפרחת ומלענים מאוד מאוד ארוכים. זהו מין של
הרים גבוהים בספר ושכיח לדוגמא בירושלים, אדום ורכס מעון בדרום הר-חברון.
P - תריסנית שיכנית - זהו מין נדיר בחגורת הספר של יהודה ושומרון
השכיח למדי בחגורה ההררית בחרמון. אופייני לו זיפים בפרי (לפנים נקרא ת.זיפנית)
וחוסר מוחלט של מקור פרי. זאת לעומת המין הקרוב לו הגדל גם הוא בחרמון, תריסנית
מחודדת לו מקור ארוך לפרי.
Q- קחוון שניר – ק.החרמון – קשה להגדיר קחוונים ולפי שעה המדריך
טעה ב"גדול" וקרא למין הנפוץ ברכס נמנמן בשם קחוון החרמון אך הגדרה
מדוקדקת בבית גלתה שזהו קחוון שניר - Anthemis hermonis אשר תאר אייג
במונוגרפיה שלו על הסוג קחוון, כמין חדש מהחרמון הקרוב לקחוון שקוף (הידוע מרכס
מעון!). יתכן וכל השנים טעינו כאשר רשמנו את הקחוון הנפוץ בחגורה הטרגקנטית
וההררית, כקחוון החרמון. לשני המינים צורה חזותית דומה – הם מאפירים, הצמח מתפצל
מהבסיס וחסר גבעול מרכזי ולשניהם "חסרים פרחים לשוניים" בעטרת התפרחת.
ההבדלים העיקריים בין קחוון החרמון לבין קחוון שניר הם:
1. עלי
המעטפת של ק.שניר שעירים בעוד אלה של ק.החרמון קרחים או שעירים מעט מאוד.
1. זרעוני קחוון שניר בעלי צורת חרוט הפוך בעוד אלה של ק.החרמון הם גליליים וצרים ובעלי צלעות אורך ברורות.
2. לקחוון שניר אוזניות קצרות בראש הזרעון. יתכן וזו תכונה ואריאבילית כמו במיני קחוונים נוספים.
3. בקחוון שניר - עוקץ התפרחת מתעבה במקצת בפריה, הזרעונים ארוזים בקרקפת הבשלה בצפיפות כשהם מהודקים ואינם נושרים במהרה מהקרקפת (לבדיקה בעתיד!).
R - אספסת אשונה : רוב האספסות אשר מצאנו ברכס נמנמן ונחל ערער היו אספסת אשונה אשר שכיחה בחגורה התחתונה של היער ההררי ונדירה מאוד בארץ. קל לזהותה שכן זהו המין היחידי בארץ שיש לו פרי בעל כסות צפופה של שערות בלוטיות ושערות רגילות. גם עלי האספסת האשונה שעירים. לא להתבלבל עם אספסת קטנה (שגם אותה פגשנו והיא מין של חורש י"ת רגיל ושכיח) אשר גם לה עלים שעירים אך פרי שונה לחלוטין.
1) טעויות
המדריך
בהגדרה או החלפת שמות עבריים, תוך כדי ההשתלמות:
[ רוב השמות ה"מוחלפים
הם שמות עבריים חדשים אשר נתנה "ועדת האקדמיה"]
יקינטון מזרחי >> בן-חצב לבנוני (ראה פרוט)
תודרנית אביבית >>
דרבונית אביבית
דבקה מסופקת >>
= במגדיר 1991 כתוב השם העברי- דבקה מזויפת.
אריסימון מיובל =
אריסימון אזמירי במגדיר 1991.
הרדופנין צר-עלים =
הרדופנין רב-עמודים (המין הקרוב
לה.הציצית)
תריסנית זיפנית >>
ת.שיכנית [שמה במגדיר הישן היה ת.זיפנית, חסרת מקור בפרי]
גומד צר-עלים >> פילגון השדה=לוגפית השדה [המדריך התבלבל נוראות
כיוון שמיכאל זהרי לימד אותו כי שם הצמח
הוא כותנן צר-עלים [מגדיר זהרי 1989 השווה בפלורה 1984 לגומד לביד]
חופניים שעירים >>
שחליים שעירים [המדריך התבלבל]
אירוס
חוור >>
א. ארם-נהריים [הבדלי דעות בין
יובל ואבי בקשר לשם של אוכלוסיות הבר]
סיסנית
הררית >> סיסנית שונת-עלים
זכריני
מופשל = זכריני משולשל [השם הישן משולשל מתאים יותר..]
רפרפון עדין =
רפרפון שלוש-רגלי [ שם עברי ישן]
קדד הגומי = קדד השרף
ברונרה מזרחית =
תכלתן מזרחי
הרדופנין
צר-עלים = הרדופנין רב-העמודים [מין ויקרי קרוב מאוד
לה.הציצית]
גד
השדה >>
חריריים מצויים
קחוון החרמון >> קחוון שניר
גרגרנית נואה >> גרגרנית חד-פרחית (אוחדו, מין אדום – ראה פרוט בספר האדום)
5) וכדי להבדיל בין
שלושת האלונים שפגשנו ברכס נמנמן הרי" סיפורם" (פספסנו את האלון השסוע
הגדל רק בערוץ הלח בנחל ערער שראינו בירידה מרחוק:
משפחה- אלוניים
שיח
מפותל או עץ נמוך קומה, נשיר חורף, הגדל
בארץ רק ביער ההרי של החרמון וגובהו שם 2-
משפחה – אלוניים
עץ
נשיר,חד-גזע וזקוף, ששפת עליו משוננת במפרצים סדורים בדגם חוזר. העלה קירח, או
ששערותיו נושרות בנקל (לעומת אלון התבור, אלון הלבנון ואלון שסוע). הבלוט בולט
בחלקו הגדול מהספלול וקשקשיו קצרים ומהודקים (בכל שאר אלוני הארץ הקשקשים
מופרדים). גדל בארץ באזורים גשומים וקרירים , בדרך כלל מעל גובה
משפחה – אלוניים
עץ
נשיר חורף בעל גזע מרכזי ברור ועלים השסועים לאונות מחודדות. העלים מרובי צורה,
ועל עץ אחד אפשר למצוא עלים המחולקים פעם אחת ועלים המחולקים פעמיים. בקצות הענפים
הצעירים ובבסיסי הניצנים אפשר לזהות קשקשים ארוכים חומים - אלה הם עלי הלוואי ;
לעומת עלי הלוואי במיני האלונים האחרים, קשקשי א.השסוע אינם נושרים. העץ חד-ביתי, כלומר על כל עץ מצויים גם פרחים
זכריים וגם פרחים נקביים. הפרחים הזכריים מסודרים בתפרחות משולשלות כלפי מטה
(עגילים), והפרחים הנקביים מסודרים בתפרחות דלילות נחבאות.הפרי ספלול דמוי חבית -
קוטרו כ-2-
להתראות בהשתלמות מקווי מים הבאה
אבי שמידע