סכום השתלמות רותם , בתאריך 1.7.2004 –

מקווי-מים בגולן ובעמק החולה

תחנות ההשתלמות:

1.      גשר בנות-יעקוב : מוצא עמק החולה, רום  55 מ', נ.צ. 2091,2684, שולי אפיק הזרימה של הירדן.

2.      מאגר דליות (=שעבניה) : מרכז הגולן( בגלילות רותם שייך לדרום הגולן) , רום 471 מ', נ.צ. 7602,2558, ברכות מים ומישורי בזלת סלעיים.

3.      עין סומקה (מצפון לצומת ווסיט): צפון הגולן, רום 810 מ', נ.צ. 21802847, ברכת מעין ואחו לח למרגלותיה, מכלאת סוסים (לצערנו..) ושבע עצי רעבה בשולי האפיק.

4.      מעיינות נוחיילה : עמק דן מדרוםלרג'אר (נמצא בצפון עמק החולה בגלילות רותם), רום 260 מ', נ.צ. 2107,2972, נביעות מי חרמון זכים וקרים המתפשטים לאחו רחב ידיים הנמצא בלחץ חזק של רעיית פרות.

1.  תחנת גשר בנות-יעקוב

בתחנה זו הדגשנו את הנושאים הבאים:

·        "מוצא" צמחי מים בישראל – חלקם צפוניים בני העולם הממוזג (דוגמת ערבה, כריך, דבשה לבנה, ערברבה) וחלקם טרופיים (דוגת גומא, אגמון) .

·        חתך הצומח משפת מי הנהר כלפי השטחים היבשים: בשולי הנהר או תעלות מים  -יש והגדה זקופה ותלולה ואז משתלטת תגורת צומח של צמחי גדה זקופים וגבוהים ויש ועקב רעיה ו"הפרעת האדם נוצר אחו לח של דגניים.ניתן לחלק את הצומח לשלוש חגורות כתלות במרחק מהמים וגובה בית הגידול (=מידת היובשניות):

1.      חגורת הגדה הלחה – א) חברת שנית גדולה וערברבה שעירה: מלווויםדבשה לבנה, כף-זאב אירופית, פלגית שיחנית,פרעושית משלשלת,  אחילוטוס זקוף.

         ב) חברת ערבה מחודדת ומילה סורית (נעדרה במקום שהיינו)

         ג) חברת אחו דגניים – פספלון דו-טורי, ליפיה זוחלת.

                           2. חגורת הגדה היבשה -   ד) חברת טיון דביק ויבלית מצויה (וצנינה קוצנית במרכז הגולן). מלווים: קיפודן סורי- מופיע רק בצםון עמק החולה, ראינו במעיינות הנוחילה, בוצין הגליל , שברק קוצני (פרח ורוד),

3.      החגורה היובשנית – אשר איננה מושפעת כמעט מלחות הנהר – חברת שיזף מצוי וקיפודן גיירדו (אשר היה בשיא פריחה – ראשים סגולים ללא קרניים ושערות סגולות על הגבעול).

4.      בגלל לחץ הרעיה החזק – לא מצאנו כמעט מינים בני משפחת הגומאיים הנפוצים ומאפיינים את בתי הגידול הלחים. ממיני הגומא ראינו רק את הגומא הארוך ואת האגמון הימי העל חתך הגבעול המשולש.

·        צמחים ראויים לציון:

 

2.  תחנת מאגר דליות (שעבניה) :

א) זהו מאגר מלאכותי אשר בעקבות שינוי מהלכי המסילים והפרת מאזני המים הטבעיים נוצרו ב"אצבעות" המזינות את המאגר מסילים וברכות מים מעניינות ביותר אשר הצמחיה ה"לחה" בהם הגיעה  כנראה ממרחק בשנים האחרונות בעזרת ציפורים ו/או על ידי הרוח. אי לכך מגוון הצמחים בבתי הגידול הלחים נמוך בהשוואה למקומות אחרים דומים בגולן.

ב) מאידך בתוך גוף המים הגיעו והתפתחו צמחים טבולי-מים שהפכו להיות נדירים ביותר בשאר מקווי המים בישראל, לדוגמא רשמנו בברכות ארבעה מינים של נהרונית (נ.צפה, נ.לופתת, נ.חוטית [ניתנה בשדה כנ. נימית בטעות], ונ.מסרקנית), אלף-עלה משובל, נורית המים ומדד זוחל.

ג) גופי המים נוצרו כאן לאורך שקעים הקשורים ביניהם לרוב במקומות נמוכים בהם קים צומח שעדיין מוריק בתקופה זו.כללית יש גבול ברור וחד בין הצומח של בתי הגידול הלחים לבין זה של בתי הגידול היובשניים הכוללים מישורי בזלת רדודי קרקע , גדרות אבנים מסוקלות, סלעיות שטוחות וגלי אבני בזלת מלאכותיים –שאריות של בניית מאגר דליות.

ד)  בבתי הגידול היובשניים לא רשמנו אפילו עץ אחד לרפואה. כל הצומח בהם הוא עשבוני וכולל בעיקר צמחים חד-שנתיים ודגניים רב-שנתיים. בי-שיח נדירים ביותר ורק בגלי האבנים רשמנו בלוטה גלונית. ישנם גם מיני גיאופיטים אשר התייבשו זה מכבר; לדוגמא רשמנו את שום שחור ושום לבנבן (להזכירנו-זהו אזור גידולו של אחילוף החורן שראינו בסתיו 2003 ברוגום-הירי לא רחוק מכאן). צמחים מיוחדים הנפוצים ומאפיינים את מישורי הבזלת של מרכז הגולן הם: שחלים דוקרניים (סימן שדה מצוין לזיהויו-"קשה לעקרו", טופח שרוני(עדיין ירוק, בסוף פריחה עם זרעים מגובששים), ציפורן ענף ,קיקסית שרועה,  קיצנית צמרנית [גדלה בקרקעות עמק בהרים], עלקלוק דביק, שברק משובל,  חבלבל א"י [אופייני לחגורת הספר], ודבקה זנובה (מין חורני סובאנדמי לדרום סוריה וצפון ישראל הגדל באדמות עמק).

יצוינו שני מיקרו בתי-גידול המאכלסים צמחים בעלי זיקה לבית הגידול הלח:

1.      "שלוליות אביביות" ( Vernal pools ) - אלה הם שקעים בעלי קרקע כבדה בקוטר 0.5 – 3 מטר המתייבשים כבר בחודש מאי. כאן גדלים עטיינית דקה, ע.קצרה, סמר מצוי, אפרורית מצויה, עוקץ-עקרב שרוע . לא הצלחנו למצוא את עטיינית פקטורי ושנית רחבת-עלים המאפיינות מיקרו בית-גידול זה. יואב גרטמן מצא בבית-גידול דומה במרום-גולן חרחבינה טובענית.

2.      כתמים יובשניים של אדמה כבדה מלוחה מעט מאוכלסים על ידי שני מינים חד-שנתיים ממשפחת הדגניים: שעורה נימית וברומית קצרת-שבולית. מיקרו-חברה זו אופיינית לא רק לגולן אלא לכל המזה"ת.

ה)  חשוב לציין גם את הצמחים ותצורות הצומח החסרים: בכל שטח התחנה (לפחות בתא שטח של 2X2 קמ"ר אין בכלל עצים ואין כמעט שיחים ובני שיח. חסרון הצמחים המעוצים נובע גם מהקשר לבית-הגידול הבזלתי וגם אולי להיות האזור מוצף בחורף במים [לשאול את ירוחם מקשת מה דעתו ?!].

ו)  בשטח היובשני יש מעט מאוד צמחים פורחים בפריחה מלאה : פרעושית סיצילית, ציפורן ענף, קורטם מכחיל, קיקסיה שרועה וחבלבל א"י. רשמנו כעשרה מינים ויותר בפריחה מדולדלת לאחר השיא – קיטה רותמית, גזר הגינה, אמיתה גדולה,

ז)  שיחי / עצי אשל היאור (=א.היאור זן הירדן) – זהו השיח-עץ נמוך היחידי בשטח והוא גדל בשולי השקעים הלחים ובשולי ברכת המים. לפי "סיפורי המקומיים"(תודה לחברי קשת-חיספין) האשל הגיע לאזור רק אחרי הקמת מאגר דליות כנראה בעקבות ההפרעה המכנית של הכלים הכבדים ויצירת מקווי מים בתוליים חסרי תחרות. האשל כמו הקנה ידועים ביכולת ההפצה הפנטסטית של זרעיהם בעזרת הרוח.

ח) חברת הרדוף הנחלים ושיח-אברהם מצוי – פספסנו את יחידת הצומחח הזו השולטת לאורך כל אפיקי המסילים של הגולן ובמיוחד בגולן המרכזי ובאגן יהודיה – קצרין. מענין שבשטח מסלולנו לא ראינו פרטים של הרדוף ו/או שיח-אברהם, אולי עדיין לא הגיעו או בית-הגידול לא מתאים.

ט)   חתך הצומח בברכות המים: נחלק את הצומח לשלוש יחידות:

1.      חגורת המים – כאן גדלים צמחי מים טבולים: מיני הנהרונית, אלף-העלה, אצת החרה ונורית המים.

2.      חגורת שפת המים- כאן שולט אחו של פספלון דו-טורי ומעליו אגמון ימי. ההליכה בבוץ לא תובעני.

3.      חגורת האחו המתייבש – ההליכה באדמה יבשה: שולט יבלית מצויה, טיון דביק ושברק קוצני. בשוליים היובשניים של יחידה זו ניתן למצוא צמחים נדירים ותת-בלעדיים לבזלות הגולן : דבקה זנובה , צנינה קוצנית וגמדונית מזרחית (לא ראינו, יואב גרטמן מצא ליד מרום-גולן בבית גידול זהה).

3.  תחנת עין – סומקה ( 3 ק"מ מצפון לצומת ווסיט):

מעיין זה שייך לשרשרת של מעיינות קטנים הנמצאים מצפון לצומת ווסיט בצפון הגולן ברום מעל 800 מטר ויש בהם צמחי מים צפוניים מיוחדים לאזורים הגבוהים של סוריה הדרומית (ג'בל דרוז) והר הלבנון. חלקם ממשיך לדרום אירופה והופך שם לצמחים נפוצים מאוד (בעקבות גשמי הקיץ). אזור המעיין, אשר לפנים הצטיין באחו ירוק נהדר עשיר המינים לחים נראה כיום כשדה קוצים מכוסח על ידי רעיה חריפה של סוסים ופרות.

שלושה מינים מיוחדים לתחנה זו:

1.      שבעה פרטים נקביים של ערבת הלבנון – זוהי להם התחנה היחידה בגולן ובישראל והאתר הדרומי בעולם. מין זה אופייני למקווי המים של הרי השוף והאזור ההררי בלבנון.

2.      כדרורית המים – זהו מין של צמח עילאי, צף על גבי המים בברכת המעין. כל כולו "עיגול ירוק בקוטר אחד מילימטר" אשר שורשים זעירים משתלשלים ממנו לגוף המים. הכדרורית שייכת למשפחת עדשת-המים, והיא הצמח הקטן ביותר בישראל ובעולם. עין סומקה היא האתר כמעט היחידי בו היא ידועה בארץ ושומה עלינו לפעול לשמירתה. מכלאת הסוסים בקרבת המעיין גרמה להפרעה חריפה בבית-הגידול הטבעי של הכדרורית.

3.      ספלילה מצויה – זהו צמח טבול ממשפחת הסוככיים אשר עליו דמויי טבור , צפים על גבי המים.

בארץ שני מיני ספלילה וזהו המין השכיח יותר אשר לפנים היה נפוץ בשלוליות מים צלולים. משה אגמי הדגיש את היותה של הספלילה כאינדיקטור לאיכות המים מחד וליכולתה לטהר מים מזוהמים מאידך.

4.  תחנת מעיינות נוחיילה

            מצפון לתל דן מצויים נביעות אחדות בשטח בזלת שלמרגלות הר-דוב, החלק המערבי של החרמון. ביקרנו במעיין הצפוני הקרוב לכביש המערכת וממנו הלכנו למעיין "עין ברד" דרך אחו של שטחים לחים , שדות עזובים ומטעים צעירים. מצאנו מקבץ של צמחי מים נדירים מאוד אשר שרדו בארץ בעיקר בעק החולה: מתקה טובענית, כריך מרוחק, פואירנה שעירה, ערבז משובל, אשבל הביצה כדורן ענף וגומא כדורי. הצמח המרשים ביותר והנדיר ביותר היא כף-הצפרדע הלחכית הגדלה בארץ רק במקום זה. ראינו לפחות 15 פרטים אשר רובם היו קצוצים ואכולים עד היסוד – בושה לשומרי הסביבה ולמדינת ישראל. בקצה ברכת המעיין זכינו למצוא פרט נהדר פורח על עלי "ענק" רחבים שבסיסם דמוי לב, וכך למדנו להבדיל מין זה לעומת כף-צפרדע אזמלנית השכיחה יותר במקווי מים.

            בשטחים היבשים ראינו עשרות פרטים של שיחי שמיר קוצני והתפעלנו מפירותיו הצהבהבים דמויי ה"צנחנים". זוהי האוכלוסיה היחידה הגדולה היחידה של שמיר קוצני בארץ. פרטים מעטים גדלים ברכס יודפת אשר בגליל התחתון אך שם הם אינם מתרבים.

            בתחילת שנות השבעים ערך אחד מאתנו(א.ש.) יחד עם יוסי לב-ארי סקר צמחי מים בעיינות נוחיילה ומצא שם את כל המינים הנדירים המוזכרים לעיל אך גם עוד מיני צמחי מים רבים נוספים אשר כנראה נכחדו מאז(ראה . במיוחד יצוין אשבל ארך-שבולת ,מין צפוני "ענק" וזקוף אשר כאן היה האתר היחידי (?) בישראל. צמחים נוספים שלא מצאנו והיו שכיחים כאן לפנים: פרע אזוביוני , ברוניקה החולה (=ב.המים (?),געדת הביצות, דבקת הנחלים (דבקת הירדן).